רגישה, אמפתית, אכפתית ומודעת לכוחה העצום של המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ולהשפעתם
העסקית של סיפורים מעוררי השראה. הכירו את המנהיגות הנרטיבית של העולם החדש.
חנוק מדמעות, עמד הנס ווסטברג, מנכ״ל ווריזון מול עובדי החברה (בשיחת ווידאו) ודיבר על המהומות בארה״ב: ״אני מלא עצב וחרטה אל מול גל השנאה. אנחנו נמשיך להאמין שגיוון והכלה הופכים את העולם לטוב יותר״
בעולם שברירי הנסדק מול עינינו, בין משבר הקורונה למהומות האלימות בארה"ב, נולדת המנהיגות העסקית של העולם החדש: רגישה, אמפתית, אכפתית ומודעת לכוחה העצום של המדיה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, ולהשפעתם של סיפורים מעוררי השראה.
"הבטן שלי כואבת. הימים האחרונים הזכירו לנו כמה עמוקים הליקויים בחברה שלנו ועד כמה שבורה המערכת. אני מעודד אתכם לדבר, להביע את עצמכם, להיות פעילים בקהילות שלכם, להיות מעורבים ביצירת השינוי. היו אתם השינוי". כך כתב אמיר אורעד, מנכ"ל סייסנס בלינקד-אין וצרף את המכתב שכתב לעובדי החברה. "אני עומד מאחורי כח מי שיבקש להפגין, אדאג שלא יורידו לכם ימי חופש ולא יפגעו בכם בשום צורה", מוסיף אורעד מילים תומכות ומחזקות.
מאז שחר ההיסטוריה, מנהיגות נרטיבית או רעיונית Thought Leadership)), היתה הכוח שסחף שבטים, עמים ומדינות. למילים של המנהיגות, במיוחד בימי משבר, יש כח עצום והן יכולות לעזור לנו להתאושש, לקום על הרגליים ולאסוף את עצמנו מחדש, או לרסק אותנו לרסיסים.
סיפורים הם הדלק של הנשמה והתודעה שלנו
הם מרימים אותנו, מנחמים אותנו ומספקים לנו סיבה והצדקה לקיומנו. סיפור טוב הוא כלי טרנספורמטיבי רב עוצמה. כשהרבה אנשים מתחברים לנרטיב משותף נוצרת רוח משותפת וגאוות יחידה. וכשמחברים את הסיפור המשותף לכלים של מדיה דיגיטלית ורשתות חברתיות – נוצר כוח "צנטריפוגלי" שמסוגל לרתום, להאיץ וליצור שינויים משמעותיים באנשים, בקהילות ובארגונים.
״סיפור מסופר היטב" על ידי האדם הנכון, בטיימינג הנכון, המופץ בפלטפורמות הדיגיטליות, הוא הכלי היעיל, רב העוצמה והטוב ביותר שמנהיגים ומנהלים יכולים לבחור היום, כדי להוביל אסטרטגיות צמיחה עסקיות בתוך הארגון ומחוצה לו. בהסתכלות על החברות המובילות של תקופתנו, נגלה שכולן בנויות לפחות על אחד מארבעת העקרונות האלה: מבוססות נרטיב סוחף, מובלות ע"י משמעות, מבוססות טכנולוגיה ופלטפורמות דיגיטליות, ומוקפות בקהילות רבות עוצמה.
נרטיבים של מנהיגים דגולים
כשווינסטון צ'רצ'יל נדרש בזמן מלחמת העולם השנייה לבצע קיצוץ בתקציב התרבות לטובת תקציב הבטחון הוא שאל: "אז בשביל מה בכלל אנחנו נלחמים ?
צ'רצ'יל בחר בציר הנרטיבי של "מי אנחנו". הוא הזכיר לאזרחי הממלכה המאוחדת, שהתרבות הבריטית רבת השנים, היא משהו יקר, ששווה להילחם עליו ואף למות ולמענו.
לפי דבריה של אחת היועצות הבכירות למנהיגות נרטיבית, קריסטין קוונה סימונס (Christine Cavanaugh-Simmons), רוב המנהיגים והמנהלים בעולם, בוחרים להנהיג מתוך אחד משלושת הצירים הנרטיביים הבאים:
- לאן אנחנו הולכים? (נרטיב אסטרטגי)
- מי אנחנו? (הזהות שלנו, מי אנחנו שואפים להיות)
- מי אני? (מי אני כמנהיג וכחבר בקהילה אליה אני שייך)
בתקופת הקורונה, עקבתי בעניין רב ברשתות החברתיות אחר הנרטיבים שבחרו מנהלים.
אדם סינגולדה, מייסד ומנכ"ל טאבולה בחר להדגיש את תפקידה החשוב של טאבולה במלחמה ב"פייק ניוז" שהחריפה בתקופת הקורונה. סינגולדה בחר בנרטיב "לאן אנחנו הולכים" כשהבטיח בראיון עמו, שהחברה תלחם בכל כוחה בנזקים הנגרמים כתוצאה מהפצת תכנים שקריים ברשת.
אורן קניאל, מנכ"ל חברת אפספלייר, שיתף בלינקד אין שהוא למד מלקוחותיו בסין, שמשמעות המילה "משבר" בסינית, היא גם "הזדמנות", וסיפר שהתגלית הזאת מעוררת בו הרבה השראה. קניאל, בחר להזכיר לעובדיו שעבורו וגם עבורם כל משבר הוא הזדמנות, ובכל קושי יש גם השראה. כמו צ'רצ'יל בזמנו, קניאל בחר בסוג הנרטיב השני – "מי אנחנו", ומי אנחנו רוצים להיות בתוך המשבר.
הממשל הקנדי פנה לעובדיו במכתב באלה המילים: "אתם לא עובדים מהבית, אתם בבית בשעת משבר, מנסים לעבוד".
"אל תנסו לפצות בשעות על חוסר היעילות, המצב מובן" ממשיך המכתב ברוח האמפתיה וההבנה, ההכרחיים כל כך לתקופתנו. המכתב הופץ בטוויטר על ידי אחד העובדים והפך וויראלי תוך יממה.
אמפתיה בימי משבר היא נרטיב ארגוני נהדר! גם הם כמובן בחרו בנרטיב של "מי אנחנו", ואיזה מעסיק אנחנו בוחרים להיות עבור עובדינו בשעת משבר.
וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את המכתב המפורסם שכבש את הרשתות, של בריאן צ'סקי, מנכ"ל אייר בי אנד בי, למפוטרי החברה, שנפתח במילים "אני כל כל מצטער. אנחנו חווים את אחד המשברים הקשים בעולם". לפטר 1500 עובדים זה אסון. אבל הדרך שבה בחר צ'סקי לתקשר את המשבר למפוטרים, לנשארים, ללקוחות ולשוק כולו, היא ביה״ס לאנושיות ולניהול הנרטיב הארגוני. גם כשהוא קשה.
צ'סקי בחר בנרטיב "מי אני". איזה אדם אי בתוך האסון הזה. כואב, אמפתי, מלא חמלה ומגויס לעזור.
זה סוג המנהיגות העסקית שאנחנו זקוקים לה עכשיו: רגישה, אמיצה, מוסרית, מלאת אמפתיה ונותנת כתף אמיתית.
לצד ההון הכלכלי מתקיים ההון הנרטיבי-סימבולי
מנהיגי ומנהלי העולם החדש, ערים לעובדה שלצד ההון הכספי של החברה, מתקיים ההון הנרטיבי שלה. או ה"הון הסימובלי" כפי שכינה אותו הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה Bourdieu)). ההון הזה אינו חומרי או כלכלי זהו הון מופשט, סמלי, חברתי, ערכי ותרבותי. הוא בנוי מרצף של מסרים, סיפורים ותכנים המופצים באופן מקרי או אסטרטגי ובונים מוניטין ותפיסה של כל חברה, ארגון או מדינה.
בעידן של "כלכלת תשומת לב", בעידן של שקיפות וההשפעה הולכת וגדלה של הרשתות החברתיות, ביסוס ההון הנרטיבי-סימבולי, וניהולו באופן אסטרטגי ומדיד, הכרחיים לכל ארגון שמבקש לצמוח.
בין שלושת הווקטורים שמשפיעים על חיינו בימים טרופים אלה, ומושכים אותם לכיוונים שונים:
הפוליטי – הדמוקרטיה הנלחמת על חייה מול שליטים רודנים,
החברתי – ההומניות האנושית שהתגלתה בשיא יופייה במחאות "בלאק לייף מאטר" ו"מי טו",
והכלכלי – משבר הקורונה שההתאוששות ממנו לא נראית באופק, יצטרך כל ארגון לבסס את הנרטיב אותו הוא מוביל מול כל בעלי הענין שלו מבית ומחוץ.
משברים באים ועוברים, אבל הנרטיב שבחרתם יישאר. והוא זה שייתן את הסיבה לעובדים וללקוחות להישאר גם בזמנים קשים.
