הנרטיב הארגוני הוא הון שיש לנהל כמו כל נכס ארגוני אחר

הקרב המחריף על הטאלנטים, השקיפות של הסושיאל מדיה (אם אתה לא מספר את הסיפור שלך מישהו אחר מספר אותו במקומך) וההשפעה ההולכת וגדלה של התדמית הארגונית על כל היבט עסקי, מוצרי ואנושי – העבירו השנה את ה׳מיתוג הארגוני׳ ו׳מיתוג המעסיק’ לראש סדר היום של חברות רבות. ההבנה כי יש לנהל את הביקוש של הנרטיב הארגוני, בדיוק כפי שמנהלים כל נכס ארגוני אחר, הולכת ותופסת לה מקום 

לצד ההון הכלכלי מתקיים ההון הנרטיבי-סימבולי

מנהיגי ומנהלי העולם החדש, ערים לעובדה שלצד ההון הכספי של החברה, מתקיים ההון הנרטיבי שלה. או ה"הון הסימובלי" כפי שכינה אותו הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu). ההון הזה אינו חומרי או כלכלי זהו הון מופשט, סמלי, חברתי, ערכי ותרבותי. הוא בנוי מרצף של מסרים, סיפורים ותכנים המופצים באופן מקרי או אסטרטגי ובונים מוניטין ותפיסה של כל חברה, ארגון או מדינה.
בעידן של "כלכלת תשומת לב", בעידן של שקיפות וההשפעה הולכת וגדלה של הרשתות החברתיות, ביסוס ההון הנרטיבי-סימבולי, וניהולו באופן אסטרטגי ומדיד, הכרחיים לכל ארגון שמבקש לצמוח.

איך הופכים את הארגון למותג נחשק? איך משתמשים בכלי מדיה הדיגיטלית (פנים וחוץ) והקהילות כדי לייצר אימפקט? ואיך רותמים את התרבות הארגונית ואת העובדים להיות חלק בלתי נפרד מהסיפור?

לפני הכל – חפשו את הנרטיב:

סיפורים הם הדלק של הנשמה והתודעה שלנו

הם מרימים אותנו, מנחמים אותנו ומספקים לנו סיבה והצדקה לקיומנו. סיפור טוב הוא כלי טרנספורמטיבי רב עוצמה. כשהרבה אנשים מתחברים לנרטיב משותף נוצרת רוח משותפת וגאוות יחידה. וכשמחברים את הסיפור המשותף לכלים של מדיה דיגיטלית – נוצר כוח "צנטריפוגלי" שמסוגל לרתום, להאיץ וליצור שינויים משמעותיים באנשים, בקהילות ובארגונים.
פעם אחר פעם אני נוכחת ש״סיפור מסופר היטב" על ידי האנשים הנכונים בארגון, בערוצים הנכונים, הוא הכלי היעיל, רב העוצמה והטוב ביותר שארגונים יכולים לבחור היום, כדי ליישם אסטרטגיות צמיחה עסקית בתוך הארגון ומחוצה לו.

מאפייני הנרטיב הארגוני של 2021

תפישת תקשורת ארגונית חדשה

העובדים הם היתרון התחרותי הכי משמעותי של הארגון. הם מספרי הסיפור הטובים והאמינים ביותר ולכן צריכים להיות הפוקוס של כל פעילות, ולקחת חלק אקטיבי משמעותי בהדהוד הסיפור הארגוני פנימה והחוצה. רתימת העובדים לספר את הסיפור דורשת שינוי פרדיגמה ארגונית בזירת התקשורת. בעוד שהתקשורת הארגונית המסורתית מושתתת על יחסי ציבור ופרסום ושימוש במדיה קנויה, המודול החדש שלנו, שם את העובדים במרכז ומתבסס על כוחן של הרשתות החברתיות, בהם לקול של אנשים אמיתיים, יש השפעה גדולה פי 8 מקולם של ארגונים, מותגים וכל ערוצי המסרים הרשמיים. זוהי תפישת תקשורת חדשה הקרויה P2P Communucations. תקשורת של אנשים לאנשים. "בעולם הטכנולוגי בפרט – היועצים מעוררי האמון הם הקולגות", אמר לי אחד המהנדסים בפרויקטים שלנו. "כשאני שוקל אם לעבוד בחברה מסוימת, אני הולך לקרוא מה כותבים העובדים".

בשנתיים האחרונה גילינו עולם חדש ונפלא של אפשרויות בחיבור המשולש שבין טכנולוגיה <> סטוריטלינג <> מדיה דיגיטלית.
אנחנו ממוקדים בפיתוח תשתיות דיגיטליות לטיפוח הנרטיב והתרבות הארגונית, מבוססות עובדים, קהילות ומדיה דיגיטלית, המאפשרות ללקוחות שלנו לקדם צמיחה עסקית במגוון זירות:

  • גיוס טאלנטים ושימור – הפצת תכנים אותנטיים של עובדים מובילים ברשתות באמצעות קהילות סטוריטלרים (באינטל, סיסקו, אמדוקס, אפלייד מאטיריאלס, אלביט, דלתא גליל ועוד).
  • עיצוב תרבות ארגונית– באמצעות קהילות מובילות שינוי (פרויקט קידום הנשים הטכנולוגיות ב HP indigo)
  • שיווק ומכירות – הפיכת אנשי המקצוע למובילי דיעה (פרויקט Drupa LIons של HP indigo) 
  • מובילות טכנולוגית – חיזוק תפיסת המובילות של חברות באקוסיסטם הגלובלי בו הן פועלות (פרויקט הקהילה הגלובלית של אמדוקס).

"אנחנו רואים עליה של 15% בכמות הגיוסים, וטאלנטים מסוגים חדשים – שלא גילו קודם עניין בארגון", אומר אחד המנהלים הבכירים בחברת טכנולוגיה גלובלית, אותם אנחנו מלווים בשנה האחרונה. ואני מאמינה שכל הארגונים שיפעלו בדרך זו, ימגנטו אליהם את כל בעלי העניין וימצבו את עצמם כמובילי שוק ובעלי השפעה בעיני העובדים, המועמדים, הלקוחות הקיימים והחדשים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *